אנו מאמינים בפיזור העמימות המשפטית עבור לקוחותינו על מנת לאפשר ללקוח להיות מעורב בניהול התיק בבית המשפט כמי המכיר את העובדות היטב, ויכול לתרום בגיבוש האסטרטגיה המשפטית כתובע או כנתבע.
לכן, ערכנו להלן סקירה המסבירה איך מתנהל בדרך כלל הליך משפטי בבית משפט. ההסבר להלן רלוונטי הן עבור תובעים והן עבור נתבעים. כמובן, שההסבר להלן אינו מחליף ניסיון ומומחיות של עורך דין המתמחה בליטיגציה – הופעה וייצוג בבית משפט ומדובר בהסבר כללי בלבד.
פתיחת הליך בבית המשפט
ההליך המשפטי בבית המשפט – התביעה, נפתח בהגשת כתב תביעה.
לאחר הגשת כתב תביעה, לנתבע יש 30 ימים להגיש כתב הגנה, לעיתים לנתבע יש מניין ימים קצר יותר (למשל בתביעות קטנות) או ארוך יותר (למשל, בסדר דין מהיר).
אם הנתבע לא מגיש כתב הגנה במועד, התובע רשאי לעתור למתן פסק דין בהיעדר הגנה.
היה והנתבע הגיש כתב הגנה, התובע רשאי, אך לא חייב, להגיש כתב תשובה לכתב ההגנה, במסגרתו הוא מתייחס לטענות שעלו בכתב ההגנה.
כתבי הטענות הראשונים, הינם הגבולות במסגרתם מבססים הצדדים את המחלוקות. סטייה של בעל דין מגדר המחלוקת שהתווה, מהווה הרחבת חזית, והיא כפופה לדחיה ע"י בית המשפט.
גילוי מסמכים, שאלונים, ועיון במסמכים
לאחר הגשת כתבי הטענות הראשונים בתיק (כתב התביעה, כתב ההגנה ויתכן שכתב התשובה), עורכי דין המייצגים את התובע ועורכי הדין המייצגים את הנתבע פותחים בשלב ההליכים המקדמיים, עצמאית בהתאם להוראות תקנות סדר הדין האזרחי, או בהתאם להחלטת בית המשפט.
שלב ההליכים המקדמיים כולל משלוח תצהירי גילוי מסמכים – תצהיר מטעם בעל הדין בו הוא מצהיר אילו מסמכים רלוונטים מצויים בשליטתו. אם לא יצהיר על מלוא המסמכים, מסמכים שלא הצהיר לגביהם לא יהיה רשאי לעשות בהם שימוש אגב ההליך המשפטי ללא היתר מיוחד מבית המשפט, אשר ידרוש הבהרות מדוע לא גולו, וישקול האם להתיר הגשתם בשלב מאוחר.
בעל דין, תיאורטית, רשאי לדרוש לחקור את הצד שכנגד על תצהיר גילוי המסמכים, ורשאי הוא לבקש גילוי ספציפי של מסמך מסויים.
כמו כן, הצדדים רשאים להחליף שאלונים, במסגרתם מציגים הם שאלות לצד שכנגד, כדי לקבל הבהרות בדבר נתונים לא ידועים.
בסוף, גילוי המסמכים, הצדדים מאפשרים עיון במסמכים שגולו בתצהירי הגילוי.
דיון קדם המשפט
דיון קדם המשפט (קד"מ) הינו שם כל אחד מן הדיונים הראשונים הנערכים בתיק עד לדיון ההוכחות.
בדיון הקד"מ הראשון בית המשפט עובר על כתבי הטענות הראשוניים (כתב התביעה, כתב ההגנה, וכתב התשובה) יחד עם הצדדים, מעיר הערות בדבר הקשיים המצויים בתיק עבור כל אחד מן הצדדים, דן בטענות מקדמיות כגון: טענות סילוק על הסף וגילוי מסמכים, ולעיתים קרובות מביע בית המשפט את דעתו מחוץ לפרוטוקול בדבר סיכויי כל צד בהליך, על מנת לסייע לצדדים להגיע להסדר פשרה.
ברוב התיקים בית המשפט נדרש לשניים עד שלושה דיוני קד"מ בטרם הוא קובע את התיק להוכחות. לעיתים, אף נקבעים יותר דיוני קד"מ, הכול בהתאם למורכבות התיק, ולסוגיות המקדמיות שעולות בתיק, כגון מחלוקות בדבר גילוי ועיון במסמכים.
שלב ההוכחות
לאחר השלמת ההליכים המקדמיים, בית המשפט מורה לצדדים להגיש תצהירי עדות ראשיים. לרוב, בית המשפט מקיים קד"מ נוסף לאחר הגשת התצהירים.
משהוגשו התצהירים בית המשפט קובע את התיק לדיון הוכחות, במסגרתו יחקרו המצהירים על תצהיריהם.
עם תום דיון ההוכחות, בית המשפט מורה בדרך כלל על הגשת סיכומים בכתב ע"י הצדדים, למרות שלעיתים ישנם שופטים המעדיפים סיכומים בע"פ בתום דיון ההוכחות.
סיכומים מטעם הצדדים
על פי רוב, התובע פותח בהגשת סיכומים מטעמו, לאחריו מגיש הנתבע את סיכומיו.
נטייתם של רוב עורכי הדין הינה לבקש הגשת סיכומי תשובה לסיכומי הנתבע, ובדרך כלל בית המשפט נעתר.
הצורך בסיכומי תשובה משתנה מתיק לתיק.
לאחר הגשת הסיכומים, בית המשפט נותן פסק דין.
אין האמור לעיל מהווה חוות דעת משפטית, או חלופה לייצוג ע"י עורך דין.