חוק הגנת הפרטיות באינטרנט | עורך דין הגנת הפרטיות

הגנת פרטיות באינטרנט | עורכי דין הגנת הפרטיות בשנים האחרונות, בעקבות התפתחות טכנולוגיות המידע והאינטרנט, הפכה הגנת הפרטיות לאחת מהזכויות החשובות והשברירות, במיוחד לאור העובדה שאיסוף מידע פרטי ואגירתו במאגרי מידע בלתי מוגנים אינו מצריך משאבים רבים. האינטרנט עם מעלותיו הרבות, והזמינות הנוחה הטמונה בו, מהווה כר פורה ל- פגיעה בפרטיות. עם זאת, כפי שיפורט להלן, בפני הנפגע מהפרת פרטיות באינטרנט, עומדים כלים משפטיים, אשר בעצת עורך דין המתמחה בהגנת הפרטיות (להלן: "עורך דין להגנת הפרטיות") יכול להפעילם ביעילות ובמהירות.

פגיעה בפרטיות מהי?

בישראל הזכות לפרטיות מעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הקובע בסעיף 7 כי "כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו" ואת מימוש הזכות לפרטיות ניתן למצוא בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, אשר נחקק על מנת להקנות כלים מפני פגיעה בזכות לפרטיות וכדי להתמודד עם הסיכונים השונים. לא זו אף זו, הוקמה המועצה הציבורית להגנת הפרטיות שמטרתה לבדוק באילו דרכים ניתן להגן על הפרט מפני פגיעה בפרטיותו. סעיף 2 ל חוק הגנת הפרטיות מגדיר פגיעה בפרטיות כדלקמן:

1. בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו;
2. האזנה אסורה על פי חוק הגנת הפרטיות ;
3. צילום אדם כשהוא ברשות יחיד;
4. פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו;
5. העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נודע לפרסום, או שימוש בתוכנו, בלי רשותו מאת הנמען או הכותב, והכל אם אין הכתב בעל ערך היסטורי ולא עברו 15 שנים ממועד כתיבתו;
6. שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו לשם רווח;
7. הפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי ענייניו הפרטיים של אדם;
8. הפרה של חובת סודיות לגבי ענייניו הפרטיים של אדם, שנקבעה בהסכם מפורש או משתמע;
9. שימוש בידיעה על ענייניו האישיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה;
10. פרסומו או מסירתו של דבר שהושג בדרך פגיעה בפרטיות לפי פסקאות (1) עד (7) או (9);
11. פרסומו של עניין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, או למצב בריאותו או להתנהגותו ברשות היחיד.

פגיעה בפרטיות באינטרנט

בימינו הפגיעה העיקרית בפרטיותו של האדם מתבצעת באמצעות רשת האינטרנט. בעקבות התפתחות האינטרנט, קיימת גישה המונית למידע אישי של כל אחד מאיתנו כגון: שם ושם משפחה, כתובת מגורים, מספר תעודת זהות, מספר כרטיס אשראי, מספר טלפון, קודים סודיים וכו'. אחת הדרכים הנפוצות ביותר ל- פגיעת פרטיות באינטרנט הינה השימוש ב"עוגיות" (Cookies). אותן "עוגיות" הינן קבצים אשר בין היתר נשמר בהן מידע אישי אודות המשתמש כגון הרגלי הגלישה של המשתמש, שם המשתמש, מושגים אותו מתמש במחפש וכדומה, שהינם נתונים אשר המשתמש הרגיל אינו מעוניין לנדב, אולם מידע זה "נלקח" ללא רשותו והסכמתו בעזרת אותן ה"עוגיות". גורמים רבים יכולים לאסוף מידע אישי על משתמשים ללא ידיעתם. גורמים אלו הינם גורמים ממשלתיים, מסחריים, או האקרים הפורצים למאגרי מידע ממוחשבים שונים. סעיף 7 ל- חוק הגנת הפרטיות מגדיר מאגר מידע כ"מרכז להחסנת מידע באמצעות מערכת עיבוד נתונים אוטומטית". השימוש במאגרי מידע נפוץ, ועל כן הוקם רשם מאגרי מידע המפקח על מילוי הוראות חוק הגנת הפרטיות. הסעדים המוקנים בחוק הגנת הפרטיות בגין פגיעת פרטיות באינטרנט

אומנם החקיקה בישראל בנושא הגנת פרטיות באינטרנט לוקה בחסר, אך ניתן למצוא כלים אפקטיביים גם בחקיקה הקיימת על ידי חשיבה יצירתית מצידם של עורכי דין, אשר יוצרים היקש מחקיקה ישנה לעולם הוירטואלי החדש.

חוק הגנת הפרטיות, שחוקק שנים רבות לפני עידן האינטרנט קובע שני סוגים של סנקציות בגין פגיעה בפרטיות, האחת סנקציה פלילית והאחרת סנקציה אזרחית. סעיף 4 לחוק הגנת הפרטיות קובע, כי "פגיעה בפרטיות היא עוולה אזרחית, והוראות פקודת הנזיקין (נוסח חדש) יחולו עליה בכפוף להוראות חוק זה". לעומת זאת, סעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות קובע כי פגיעה פרטיות הינה עבירה פלילית וכלשון החוק "הפוגע במזיד בפרטיות זולתו, באחת הדרכים האמורות בסעיף 2(1), (3) עד (7) ו- (9) עד (11) דינו- מאסר חמש שנים. ישנה חשיבות בהתמחות ב- דיני אינטרנט, כאשר הפגיעה בפרטיות מתרחשת באינטרנט, נוכח מורכבות תחולת כללי המשפט על העולם הוירטואלי. לכן, אם התעורר בליבכם החשש כי פגעו בפרטיותכם באינטרנט פנו ל- עורך דין המתמחה בהגנת פרטיות באינטרנט. האמור לעיל מהווה סקירה קצרה ועניינית, ואין בו כדי להוות תחליף לחוות דעת משפטית.