מייקל גנו נגד אל ג'זירה (Michel Ganoe vs. Al Jazeera)

בסוף שנת 2017 הגשנו תביעה בשם מרשנו, מייקל גנו, נגד אלג'זירה.

התביעה היא על הפרת זכויות יוצרים, ולשון הרע.

בעמוד זה נביא את כתב התביעה. לעיון כתב הגנה אלג'זירה

להלן כתב התביעה:

בבית משפט המחוזי                                                                                              ת.א. 37939-11-17

תל אביב

התובע:                   מייקל גנו מס' דרכון XXXX

ע"י ב"כ עוה"ד גיא אופיר ו/או מתן עזרא

ו/או רועי בן דוד

מרח' כנרת 5 ( מגדלי ב.ס.ר.3, קומה 12) בני ברק

טל' 03-5323650     פקס: 03-5325691

–  נ  ג  ד   –

הנתבעים :     1.    Al Jazeera Media Network

2. AL JAZEERA INTERNATIONAL LIMITED

שתיהן באמצעות: אל ג'זירה סאטלייט נטוורק ח.פ. 560023301

מרח' הגן הטכנולוגי 11 ירושלים

3. אל ג'זירה סאטלייט נטוורק ח.פ. 560023301
4. אסרף משראווי

סוג התביעה: כספית, צו עשה, זכויות יוצרים, לשון הרע.

סכום התביעה: 300,000 ש"ח.

כתב תביעה

בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת לזמן את הנתבעים לדין, ליתן צו עשה ולהורות לנתבעים להסיר את הפרסום המוזכר בתביעה. כמו כן, מתבקש בית המשפט הנכבד להורות לנתבעים לפצות ביחד ולחוד את התובע בגין הפרת זכויות יוצריו של התובע, זכויות מוסריות, ופרסום לשון הרע במזיד, הכל ע"ס של 300,000 ₪. כמו כן, מתבקש בית המשפט הנכבד לחייב את הנתבעים ביחד ולחוד, בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

כל ההדגשות במסמך זה אינן במקור אלא אם צוין אחרת.

בתמצית העניין, הנתבעים פרסמו תוכנית של כ- 45 דקות, באצטלה של כתבת תחקיר, המשווה בין מתנדבים ותומכי צה"ל מן העולם, לבין מתנדבי ותומכי דעא"ש, ותהו מדוע בעולם המערבי מגישים כתבי אישום נגד מתנדבי דעא"ש, אך לא נגד מתנדבי ותומכי צה"ל. אגב, "כתבת התחקיר", הנתבעים השתמשו בסרטונים וצילומי וידיאו שצילם התובע – נוצרי ציוני, ללא רשות או היתר, ותוך פגיעה בזכויותיו ביצירות, ולרבות זכויותיו המוסריות. יתר על כן, התובע המופיע ב"כתבת התחקיר" יחד עם אחרים, כמי אשר נמצא באותה קטגוריה עם מתנדבי דעא"ש, ומי שאמור להיות מועמד לדין על פשעי מלחמה.

אף שהרמה הנמוכה של הסטנדרטים העיתונאים של הנתבעים אינה לב תביעה זו, אי אפשר שלא לציין כי בפתח "כתבת התחקיר" אשר משרבבת את התובע וחומריו אליה, מובאת תוכנית בידור אוקראינית (הפוליגרף) בה מוצגת אישה, לכאורה ממוצא יהודי, ואשר טוענת כי התנדבה לצה"ל, הרגה פלסטינים, הרגה ילדים פלסטינים, וגם היום משרתת את שירותי הביטחון של ישראל באוקראינה. בציניות נאמר: אם זה היה נכון, אך הגיוני שסוכנת ישראלית תספר על כך בטלויזיה באוקראינה, בתוכנית בידור. על בסיס אותו "וידוי" מתבססת "כתבת התחקיר" המשווה בין מתנדבי דעא"ש לבין מתנדבי ותומכי צה"ל בהם התובע המוצג בכתבה. גם אם נקרא לנתבעים "עיתונאים" ולא תועמלנים (והם אינם עיתונאים), אין הצדק לפגיעה בקניין הרוחני של התובע, ושרבובו לכתבה בפניו הגלויות, בשמו, כמי הנמנה על פושעי מלחמה ושימוש בחומריו, כלשון הנתבעים.

הצדדים

1. התובע הינו אזרח ארה"ב, נוצרי אוהב ישראל, החי בישראל, מתנדב ופועל במסגרת ארגון שהקים בשם "Insight To Israel", ופועל לחלוקת ממתקים לחיילי צה"ל תחת השם "Chocolates for Heroes".
2. התובע מפעיל משנת 2012 תכנית רדיו אינטרנטית המשודרת באנגלית, ועוסקת בחדשות ואקטואליה בנוגע לישראל בשם "Insight to Israel". בנוסף, התובע מפעיל ארגון בשם Hershey’s for Heroes אשר מטרתו לתמוך בחיילי צה"ל על ידי חלוקת שוקולדים עם הקדשות מאנשים מרחבי העולם.
3. הנתבעות 1-2 הינן רשת שידור טלוויזיונית, אשר בנוסף לפעילותן בטלוויזיה הלוויינית מפעילות מספר אתרי אינטרנט חדשותיים, כאשר אחד מהם היווה את הפלטפורמה לפרסום חומר התעמולה נשוא התביעה.
4. הנתבעת 3 הינה חברת הפקות בישראל, בשליטת הנתבעת 1, אשר הפיקה עבור או ביחד עם הנתבעים את ה"כתבה" בישראל, וערכה חלק מן הצילומים בישראל.
5. הנתבע 4 הינו יוצר סרטים, תושב ישראל ו/או הרשות הפלסטינית, אשר יצר את חומר התעמולה נשוא התביעה, "הכתבה", אשר משתמש בחומריו של התובע, ופוגע בשמו הטוב.
6. כל הנתבעים חבים לפי תביעה זו ביחד ולחוד.

על התביעה בהרחבה

7. ביום 23.08.2017 עלתה לאתר האינטרנט של אל ג'זירה, בכתובת http://www.aljazeera.com/programmes/aljazeeraworld/2017/08/israel-volunteer-soldiers-170814073507910.html, כתבה הכוללת חומר תעמולתי אנטי ישראלי, ואף מתבסס על נרטיבים אנטישמים מוכרים מן העבר.
8. למען הנוחות נכנה בכתב תביעה זה את הפרסום, כ"כתבה" או "כתבת תחקיר", וזאת אך ורק מאחר והפרסום נחזה ל"כתבה" או "כתבת תחקיר", אך מוכחש היות הפרסום "חדשות", ו/או מוכחש היותם של הנתבעים "עיתונאים".
9. הכתבה נפתחת בקטע שנלקח מפורמט טלויזיוני בידורי בינלאומי הקרוי: "הפוליגרף", בה אדם מחובר מול קהל לפוליגרף, נשאל שאלות אינטימיות, ועל המסך מיד מציגים האם תשובותיו אמת או שקר לפי הפוליגרף. ב"כתבה" נלקח קטע מן "הפוליגרף" באוקראינה, בה אישה צעירה טענה שהיא יהודיה, התנדבה לצה"ל, אגב התנדבותה הרגה פלסטינים, אף הרגה ילדים פלסטינים, ועודנה משרתת את שירותי הביטחון הישראלים באוקראינה. כמובן, שעל המסך מוצג שהפוליגרף מיד מאשר כי דבריה הינם אמת, והקהל המום ומזועזע. על בסיס קטע הזוי ומבויים זה, מבססת הכתבה את "תחקירה". והרי מאוד הגיוני (נאמר בציניות) כי יהודיה, סוכנת שירותי הביטחון הישראלי, תעלה לשידור בתוכנית בידור באוקריאינה, תחשוף עצמה כסוכנת, ותספר על מעלליה, לרבות הריגת ילדים פלסטינים, אכן חומר עיתונאי משובח ואמין (בלשון צינית).
10. בהמשך הכתבה צוללת לסוגיית יהודים ונוצרים מן העולם המתנדבים לצה"ל כאשר מתקיים שעטנז מלאכותי ודמגוגי בין התנדבות לשירות כחיילים (לרוב יהודים במסגרת תוכנית חייל בודד) לבין מעין "סדנת התנדבות צה"ל וגדנ"ע" בה מגיעים נוצרים ויהודים מחו"ל לשבועיים של סדנה בבסיס צה"ל המאפשר להם לשהות כחיילים במשך שבועיים, ולירות באמל"ח צהל"י במטווחים.
11. התובע, צילם יהודים ונוצרים בנתב"ג המגיעים לסדנת צה"ל, ולא לשירות כחיילים בחובה. אגב סרטוניו, התובע מספר על חוויותיו האישיות הקשורות לתמיכתו בצה"ל, ומראיין את אותם יהודים ונוצרים שהגיעו לסדנת צה"ל.
12. ברי שלא התובע, ולא אותם מתנדבים מחו"ל, המגיעים לשבועיים, נשלחים לחזית להילחם, וחלילה לרצוח ילדים פלסטינים, אך האמת לא עניינה את הנתבעים, וגם סטנדרט עיתונאי ראוי, אינו מונח המובן להם או מוכר לתודעתם.
13. ואם נדייק, בדקה 07:45 לכתבה או שמא החומר התעמולתי, הנתבעים בחרו להראות קטע וידאו, פרי יצירתו של התובע, אשר נוצר על ידו לצורך קידום מטרותיו (להלן: "קטע הוידאו") וזאת ללא קבלת רשות שימוש בו.
14. בקטע הוידאו מופיע התובע בעודו מצלם עצמו, ומסביר כי הוא עצמו לקח חלק מתכנית המתנדבים בצה"ל (הנמשכת שבועיים), מתאר את חוויתו בתכנית. כאמור, התנדבותו, אינה התנדבות בשירות כחייל או אפילו כלוחם, אלא במסגרת סדנה בצה"ל הנמשכת כשבועיים, ואינה כוללת כל פעילות לחימה או חיכוך כלשהו עם פלסטינים.
15. בהמשך החומר התעמולתי של הנתבעים, בדקה 37:52 הנתבעים מבצעים השוואה בין המתנדבים הזרים אשר מגיעים לארץ ישראל לתרום ולהתנדב לצה"ל, לבין מתנדבים בארגוני טרור במדינות ערב, בזו הלשון:

"Comparing volunteers from abroad, who perform combat and non combat roles in the Israeli army for those who decide to go and fight for isis in Syria is complex. Europeans who joined other groups in Syria, have found themselves in trouble in their own countries."

צילומי מסך של מסמכים אשר מוצגים על המסך בזמן השיח ההשוואתי, מצ"ב כנספח א'.

16. הנתבעים מגנים את חוסר השוויון ביחס אשר ניתן למתנדבים בצה"ל, הארגון המרכזי במערכת הביטחון של ישראל, ליחס אותו מקבלים מתנדבים בארגונים טרוריסטיים, כגון ארגון ה- Jaish al-Muhajireen wal-Ansar הג'יהאדי הסורי, אשר הוכר כארגון טרור במספר מדינות (ביניהן ארה"ב), ונשבע אמונים לארגון הטרור אלקעידה בשנת 2015.

רשימת ארגוני הטרור המוכרים על ידי ארה"ב (ביניהם ארגון ה- Jaish al-Muhajireen wal-Ansar), מצ"ב כנספח ב'.

17. הנתבעים אף הוסיפו חטא על פשע ושידרו בדקה 38:58 צילום של אדם אשר מציג עצמו "כמנתח פעילות אנטי טרוריסטית", בעודו טוען כי לא הגיוני כי בריטים שהולכים להתנדב מסיבות הומניטריות ולהילחם בדיקטטור (אסד למשל), מורשעים בפלילים במדינתם, בעוד שליהודים בריטים ניתנת האפשרות להתנדב לצה"ל. וזו לשונו:

"For instance, you can go out to Syria and fight for humanitarian reasons and defend civilians from a dictator, and you risk prosecution by the British government. However, if you are a British Jew or has a Jew nationality, you can go out and fight with the Israeli defense force, which has a record and a pre-notorious record and reputation, for mistreating and abusing human rights of civilian populations. How does that make sense?"

18. למותר לציין, כי השוואה זו אבסורדית, "מומחיותו" של הדובר במשפט בינלאומי או במשפט בכלל מוטלת בספק (בלשון המעטה), אך בין כה ובין כך, מדובר בהכפשת התובע, השוואתו לפושע מלחמה, רוצח ילדים, ושימוש בלתי מורשה בסרטוניו.
19. כך גם אופן הצגתו יחד עם אחרים בכתבה והשוואתם לפעילי טרור מבזה. שכן להבדיל מהתנדבות בארגוני טרור במדינות עולם שלישי, התובע התנדב בארגון (צה"ל) אשר מכבד את אמנת ג'נבה הרביעית, ונתון לפיקוח משפטי ישראלי ובינלאומי. מעבר לכך, התובע לא שירת כחייל בשירות פעיל או כלוחם.
20. "המומחה" המוצג בכתבה, עם כל הכבוד, בור ועם הארץ בכל הנוגע למשפט בינלאומי, וספק אם כלל מחזיק בהשכלה משפטית רלוונטית, אך לצופים מוצג כאוטוריטה הפוסקת דברי אלוהים חיים.
21. השוואת התנדבותו ותרומתו של התובע, ומבלי שעבר על אי אילו מכללי המשפט הבינלאומי, להתנדבות בארגון טרור כגון דעא"ש, מהווה הכפשת התובע.
22. בדומה גם השימוש בתכניו, וביצירותיו, ובדמותו מהווה רמיסה מוחלטת של זכויותיו, הן זכויות היוצרים והן זכויותיו המוסריות.

הזדון שבפרסומי הנתבעים

23. אין עוררין כי מטרת הנתבעים הייתה לפגוע ולהכפיש את צה"ל וכן כל ארגון אחר אשר תומך בפעילותו ומעודד התנדבות לצה"ל כאשר ארגונים אליהם משויך התובע ביניהם.
24. התובע מקיים ארגון התומך בצה"ל, ולמשנת הנתבעים, דינו כדין ארגון התומך בארגון טרור, ומטרה לפגיעה.
25. כמו כן, הנתבעים בזדון עשו שימוש בפרי יצירתו של התובע, זאת ללא קבלת אישורו לשימוש ביצירותיו ותוך הצגת עבודתו ותרומתו בחומר תעמולתי אנטי ישראלי אשר מייחס את תרומתו לארגוני טרור.
26. הנתבעים פעלו בזדון.

עילות התביעה

א. הפרת זכויות יוצרים וזכויות מוסריות

27. קטעי הוידאו שצילם התובע מוגנים מפני שימוש ללא רשות מבעליהן, וזאת לפי חוק זכות יוצרים, התשס"ז 2007, (להלן: "חוק זכויות יוצרים").
28. הנתבעים הפרו זכות זו לפי ס'11 לחוק זכויות יוצרים, קטע הוידאו בו מופיע התובע בחומר התעמולתי שפורסם על ידי הנתבעים, נלקח מיצירותיו של התובע. הנתבעים עשו בחומר זה שימוש לצורך לקידום מטרותיהם וכל זאת ללא קבלת רשות לשימוש בקטע הוידאו.
29. יתרה מכך, הנתבעים הפרו אף את ס' 45 לחוק זכויות יוצרים, שכן לתובע קיימת גם זכות מוסרית על יצירותיו.
30. בעניין זה יפים הדברים אשר נאמרו בפס"ד תאמ (חי') 39213-10-13‏ ישראל פוטרמן נ' העמותה לאחריות ארגונים לא ממשלתיים ‏(פורסם בנבו ביום 26/06/2014) על ידי כבוד השופטת מירב קלמפנר נבון:

"לתובע קיימת אף זכות מוסרית – בהתאם להוראותיו של ס. 45 לחוק , שהרי התובע הינו היוצר של הסרטונים נשוא התובענה ובמסגרתה זכותו כי שמו יקרא על יצירתו וכי לא יוטל בה פגם או יעשה בה סילוף או שינוי צורה אחר וכי לא תיעשה פעולה פוגענית ביחס לאותה יצירה, אם יש באלו על מנת לפגוע בכבודו או בשמו של התובע"

31. הנתבעים הציגו את יצירתו של התובע לצורך קידום האג'נדה הפוליטית שלהם, אשר מנוגדת לחלוטין לאמונותיו של התובע ואשר פוגעת זו ומוציאה אותו ואת עבודתו הקשה באור שלילי. שילוב יצירתו של התובע בחומר התעמולתי של הנתבעים, פגע הן בכבודו של התובע והן בשמו בקרב מאות אלפי אזרחי ישראל אשר מכירים את התובע ועבודתו, ובקרב מאות אלפי אנשים נוספים ברחבי העולם.
32. בהתאם לכך, זכאי התובע לפיצוי ללא הוכחות נזק כמפורט בסעיף 56 לחוק זכות יוצרים. כאשר יש לראות במעשי הנתבעים שתי הפרות שונות: הפרה של הזכות המוסרית, והפרה של זכות היוצרים.
33. יתר על כן, התובע יטען כי "הכתבה" שודרה הן בטלויזיה, והן פורסמה באינטרנט, ומכאן שעסקינן בשתי הפרות, שנעשו בשני מדיות שונות. כאשר עסקינן בשתי מדיות שונות, כל מדיה היא הפרה נפרדת מן המדיה השניה.
34. צא ולמד, עסקינן בארבע הפרות שונות: באינטרנט – הפרת הזכות המוסרית, והפרת זכות היוצרים; בטלויזיה – הפרת הזכות המוסרית, והפרת זכות היוצרים.

ב. עוולות לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965

35. התובע פעיל ברשת החברתית בארץ ובחו"ל. ברשותו מספר עמודי פייסבוק, להם עוקבים וחברים, התובע פועל במספר ארגונים אשר פועלים ומוכרים ברחבי העולם, וכן תכנית רדיו אשר משודרת במקומות רבים בעולם באמצעות האינטרנט.
36. התנהלות הנתבעים, עולה כדי פרסום לשון הרע כאמור בסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, בין היתר סעיפים קטנים (1), (2) ו-(3), שכן הנתבעות הכפישו את שמו הטוב של התובע בקרב הציבור הרחב, והציגו אותו כ"פושע מלחמה", כמי המושווה לטרוריסט בדעא"ש או שכיר חרב הבא להילחם בסוריה.

37. פרסום הנתבעים נעשה במזיד וכלשון החוק – "בכוונה לפגוע" והכל כפי שפורט לעיל, ועל כן זכאי התובע פיצויים ללא הוכחת נזק לפי חוק איסור לשון הרע.
38. גם בנושא לשון הרע, עסקינן בשתי מדיות שונות, ומכאן שעסקינן בשני פרסומים נפרדים, שנעשו במזיד.

סעדים

39. לאור האמור לעיל, מתבקש בית המשפט הנכבד לזמן את הנתבעים לדין, ולזכות את התובע בסעדים הבאים.
40. בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת לחייב את הנתבעים לחדול מפרסומים כגון זה, ולחייבם וכן להסיר כל פרסום שכזה או למצער, להסיר את איזכור התובע וחומריו המצולמים.
41. בנוסף, לחייב את הנתבעים ביחד ולחוד בפיצויי התובע ללא הוכחת נזק לפי חוק איסור לשון הרע בגין הפצת החומר התעמולתי ובכוונה לפגוע בסך של 150,000 ₪ עבור כל מדיה, ובסה"כ: 300,000.
42. לחייב את הנתבעים בפיצויי התובע ללא הוכחת נזק לפי חוק זכויות יוצרים, בגין הפרת זכות יוצרים, והפרת הזכות המוסרית, עבור כל הפרה, בסך של 100,000, ובסה"כ: 400,000 ₪.
43. משיקולי אגרה, מעמיד התובע את סכום תביעתו על 300,000 ₪ בלבד.
44. כמו כן מתבקש בית המשפט לחייב את הנתבעים בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד כחוק.
45. לבית משפט נכבד זה הסמכות העניינית והמקומית לדון בתביעה. יודגש, כי היצירות המוגנות צולמו ונוצרו ע"י התובע בישראל, התובע חי בישראל ועיקר נזקו בישראל, חלק מן "הכתבה" צולם בישראל, הכתבה עוסקת בישראל, שודרה גם בישראל, ומופצת באינטרנט גם בישראל, ובכל מקום, וחלק מן הנתבעים יושבים באופן קבע בישראל ו/או פועלים בה.