תביעות רבות בין עובדים ומעבידיהם, במסגרת יחסי עבודה, מוגשות לא פעם בגין דברים שנאמרו בין הצדדים שיש בהם עילה לתביעת לשון הרע.
בשנת 2009 תוקן סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט- 1969 באופן שסמכותו הורחבה והיא כוללת גם דיון בעוולות אזרחיות בין עובד למעביד מכוח חוק איסור לשון הרע,תשכ"ה-1965.
בעקבות התיקון לחוק הופנו תביעות רבות אשר הוגשו מכוח חוק איסור לשון הרע לבתי הדין לעבודה, אשר דנו בהן והכירו במקרים של פרסום איסור של לשון הרע בין עובד למעביד.
חשוב להבהיר כי לא כל דיבור תקיף והשמצה בין עובד למעביד הוא עילה לתביעת לשון הרע, בית הדין דחה תביעה אשר הוגשה על ידי עובד בגין "לשון הרע במכתב פיטורים". במקרה זה, בית המשפט קבע כי היות והמכתב היה מיועד לעובד בלבד, לא מדובר בפרסום לשון הרע.
לעומת זאת הייטקיסט שפוטר מעבודתו, ושבועיים לאחר פיטוריו שלח המעסיק מייל לאנשים שונים ובו כתב כי הוא דאג לחסל את עבודתו מבלי לפרט, לכאורה, לא מדובר בכינויי גנאי. אך ברור לכל כי הדברים נועדו לבזות את העובד, ולכן מדובר בלשון הרע. .
אפשר להכליל ולומר שכאשר הדברים נאמרים ע"י המעסיק בצורה עניינית, רלוונטית, ומקצועית לאוזניים המיועדות בלבד אזי לא מדובר בלשון הרע.
תביעה בעילה של לשון הרע אשר הוגשה על ידי עובדת של חברה אשר טענה כי לאחר פיטוריה, המעביד הישיר שלה סיפר למספר עובדים אשר עבדו יחד עמה בצוות כי היא פוטרה בשל עבודה לא איכותית וירודה, זלזול בעבודה וזלזול בעמיתים בכך שנעדרה מהעבודה ואילצה אחרים לעבוד קשה יותר.
בית הדין אמר כי במקום העבודה בו חיים יחד עובדים רבים, מנהלים ומעסיקים, ראוי ונכון להגביל ולאסור פרסום לשון הרע, על מנת לשמור על מרקם היחסים הנמשך בין הצדדים ליחסי העבודה.
יחד עם זאת, בית הדין הדגיש כי במקום העבודה מתנהלים חיים שלמים באופן שוטף, ולכן לא כל הערה צריכה
להיות בגדר פרסום אסור של לשון הרע. יש למנהל סמכות להעיר הערות הנוגעות למעשים של המועסקים על ידו, בהקשר זה אפשר לראות שבמקרה הזה המנהל לא חרג מתפקידו יש אמת בדבריו ועניין לציבור השומע. בית הדין הדגיש כי עניין ציבורי משמעו עניין לציבור אליו מופנה הפרסום, והוא הסביר כי זכותו וחובתו של מעביד להסביר את נסיבות פיטוריו של עובד על מנת להניח את דעתם של שאר העובדים,ולהשיב את הסדר על כנו.
גם גזענות זה לשון הרע
לאחרונה בית הדין לעבודה פסק פיצויים לשוטר בגין הערות גזעניות שנאמרו עליו.
בפס"ד שהתקבל לפני מספר שבועות בתיק שניהל המשרד עבור שוטר מהעדה האתיופית שהקצינה הממונה עליו כינתה אותו שחור וביזתה אותו בפני חבריו השוטרים כשאמרה " תן לשחור שייעשה את העבודה השחורה הזאת"| ו"מי זה השחור הזה", הקצינה והמשטרה חוייבו לפצות את השוטר ב80,000 ש"ח פיצויים בגין ההערות הגזעניות
פעמים רבות נאמרים בין עובד לבין מעבידו דברים העלולים לעלות כדי לשון הרע. במקרה זה, מומלץ לבחון האם אכן מדובר בלשון הרע, הן מבחינת החוק והן מבחינת הפסיקה. היות ועסקינן בתביעות מורכבות, כדאי לפנות בעניין לעורכי דין העוסקים בתחום זה.