האם יוצר המשחרר לציבור את יצירתו (תוכנת מחשב) כ"קוד פתוח" (open source) זכאי בעתיד לאכוף את דיני זכויות היוצרים על השימוש ביצירה?
לאחרונה, בית המשפט לערעורים בארה"ב ענה על שאלה זו בחיוב, וקבע נקודת ציון חשובה בעולם זכויות יוצרים תוכנה. נפסק, שתרבות ה"קוד הפתוח" מתירה לציבור שימוש חינם ביצירות (תוכנות מחשב למשל), ואף שידרוגן, אך בכפוף לתנאי הרישיון. ואילו העושה שימוש בתוכנה שפורסמה בקוד פתוח, אך לא עומד בתנאי הרישיון, הרי הוא מפר את זכויות היוצרים של היוצר.
תקציר פסה"ד Jacobsen v. Katzer:
המערער, פיתח תוכנת מחשב ופרסם אותה באתר האינטרנט שלו כ"קוד פתוח". לאמור, פרסם את התוכנה, לרבות קוד הפיתוח שלה, ונתן רישיון לציבור (Artistic License), המתיר לעשות בה שימוש חינם ולהוסיף על פיתוחה, בכפוף לתנאי הרישיון.
המשיבים מפתחים תוכנות מסחריות לתעשיית הרכבות המניאטוריות (רכבות צעצוע).
לטענת המערער, המשיבים העתיקו חומרים מסויימים שפורסמו באתר האינטרנט שלו כ"קוד פתוח", אולם מבלי לעמוד בהוראות הרישיון: מבלי ליתן קרדיט ליוצר; מבלי לפרסם הודעת זכויות יוצרים של תוכנת "קוד פתוח"; מבלי ליצור הפניה לקובץ המקורי שהועתק; ומבלי ליצור דף הסבר לשינוי שנעשה בקוד התוכנה.
המערער הגיש תביעה נגד המשיבים בעילה של הפרת זכויות יוצרים בתוכנה, ובצידה הגיש בקשה למתן צו מניעה זמני.
בית המשפט בערכאה ראשונה קבע, כי הרישיון "קוד פתוח" שבנדון, הינו רישיון שימוש כללי-רחב, ללא בלעדיות, ולפיכך כל שיש בידי המערער היא עילת תביעה של הפרה חוזית, ולא עילה מכוח דיני זכויות היוצרים. על טעם זה, דחה בית המשפט את בקשתו של המערער למתן צו מניעה זמני.
בית המשפט לערעורים בארה"ב פסק: דין הערעור להתקבל בידי המערער עילת תביעה מכוח דיני זכויות היוצרים. שכן, רשיון שימוש לציבור, הידוע בכינוי "קוד פתוח", אינו מפקיע את זכויות היוצרים של היוצר בתוכנה.
תרבות "הקוד הפתוח" מסייעת לאנשי מדע, אמנות, תרבות ומחשבים ליצור שיתוף פעולה עם אנשים זרים ממקומות שונים בעולם. לשם כך, יצירות רבות מוצגות לשימוש הציבור ללא תשלום, וכך גם מוסד ה- Creative Commons, מציע רישיונות "קוד פתוח" המאפשר ליוצר להקדיש את יצירתו לציבור תוך שמירה חלקית על זכויות היוצרים של התוכנה.
תרבות זו, מועילה לרווחה המצרפית ומועילה ביותר לפיתוח המדע והאמנות.
עצם העובדה, כי כסף לא עובר ידיים במסגרת תרבות "הקוד הפתוח", אין בכך כדי להעיד שאין שיקולים כלכליים בקיומה. שכן, לא ניתן להמעיט בשווי הכלכלי של פרסום יצירות כ"קוד פתוח" למוניטין ולהפריה ההדדית, אשר מהווים חלופה לתגמולים הכספיים הקונבציונאלים, שניתנים ליוצר.
לגופו של עניין, אם טענות התביעה נכונות, אזי המשיבים הפרו את הוראות הרישיון, שאז דינם כמי שעשו שימוש ללא היתר, והפרו זכויות יוצרים תוכנה, שהינם בבעלות המערער.
על מנת לקבל צו מניעה זמני, על המבקש להוכיח: (1) סיכויי הצלחת התביעה תביעה; (3) הסתברות לנזק בלתי הפיך אם לא יינתן הצו; (3) נטייה ברורה של מאזן הנוחות לטובת המבקש.
כאשר עסקינן בתיקים הנוגעים לזכויות יוצרים בתוכנה, מרגע שהוכח סיכויי הצלחת התביעה, קיימת חזקה לנזק בלתי הפיך, אם לא יינתן צו המניעה.
על כן, התיק יוחזר לערכאה הדיונית, אשר תבחן אם המערער הוכיח סיכויי תביעה טובים, ומאזן נוחות לטובתו, שאם כן יש לייתן צו מניעה זמני.
לקריאת פסה"ד Jacobsen v. Katzer בנוסחו המלא באנגלית.
אין האמור לעיל מהווה תחליף לייעוץ משפטי של עורך דין זכויות יוצרים. כל הזכויות שמורות לעו"ד גיא אופיר.