חוק איסור לשון הרע בישראל נחקק בשנת 1965, ולאחר המהפכה הדיגיטלית, נהפך יותר רלוונטי מתמיד. כיום, קיימת עלייה בתביעות בעניין לשון הרע עקב הבמה שניתנה במרשתת לפרסומים מכפישים על חברות או אנשים פרטיים.
הפופולריות שצברו הרשתות החברתיות במהלך שני העשורים האחרונים גורמת אף היא לעלייה דרסטית בכמות התביעות ומספקת עבודה עבור עורכי דין רבים שעוסקים בתביעות לשון הרע. על פי נתונים שהתפרסמו לאחרונה על ידי מחלקת ניתוחי המידע של גוף התקשורת "שומרים", ב-2010 הוגשו 510 תביעות לשון הרע. חמש שנים לאחר מכן (2015) היו 737 תביעות וב-2020 המספר הוכפל ל-1,366 תביעות לשון הרע.
חוק איסור לשון הרע מאפשר למי שנפגע לתבוע פיצויים כספיים של עד 71,200 ש"ח ללא הוכחת נזק וכפל פיצוי (142,400 ש"ח) אם הפרסום נעשה במזיד. הפיצוי הינו בגין כל פרסום.
נוסף על חוק איסור לשון הרע, חלים גם חוקים נוספים היכולים להגדיל את הפיצוי. יש לציין כי הסכומים צמודים למדד ועשויים להשתנות מעת לעת. בעזרתו של עו"ד, יכול התובע לתבוע סכומים גבוהים יותר כשביכולתו להוכיח כי נגרם לו נזק.
מאידך, יש לציין כי יש ריבוי תביעות סרק או תביעות מוגזמות, במטרה להרתיע אנשים וארגונים מלממש את חופש הביטוי, להעביר ביקורת עניינית, או לחשוף שחיתות. בתי המשפט, אשר מצאו כי התביעות הינן תביעות סרק או תביעות השתקה, חייבו התובעים בהוצאות משפט משמעותיות. באופן כללי, ניתן לחלק את עורכי הדין בתחום דיני לשון הרע לשניים: מצד אחד, עו"ד לשון הרע באינטרנט ומצד שני, עורך דין לשון הרע מחוצה לו.
חשוב לזכור כי ניתן לתבוע לא רק על פרסום או פוסט מכפיש, אלא גם על השלמה אוטומטית של גוגל. משרדנו הצליח בשנת 2013, בפעם הראשונה בישראל, לגרום להסרת תוצאה פוגענית של מנגנון ההשלמה האוטומטי של חברת גוגל. היה זה במקרה של התובע, מר צחי רוזנטל, שהקיש את שמו בגוגל וגילה כי מנגנון ההשלמה האוטומטי מציע השלמות כגון: רמאי, נוכל וכדומה. גוגל אולצה בהליך המשפטי להסיר את התוצאות הפוגעניות ולאחר מכן, כחלק מהסדר פשרה, פיצתה את התובע בסך של 30,000 ש"ח.
מלבד גוגל, עו"ד לשון הרע מסייע גם בתביעות מול תאגידים בינלאומיים גדולים כגון טוויטר ופייסבוק. בשנת 2019, גב' לינוי בר גפן תבעה באמצעות משרדנו את טוויטר בעקבות סירובה להסיר ציוצים פוגעניים שפרסם משתמש פיקטיבי נגדה ונגד בן זוגה.
בנוסף, לאחרונה משרדנו ייצג את העיתונאים אורלי וילנאי וגיא מרוז, שזכו בתביעת דיבה נגד עו"ד יוסי נקר. נקר טען במספר פרסומים בפייסבוק בכזב, כי וילנאי ומרוז קיבלו לכאורה ילד אומנה שלא כדין, פעלו בניגוד לחוק ושיקרו. כבוד השופט אילן רונן מבית משפט השלום בתל אביב פסק פיצוי על סך 75 אלף שקל וכתב בהחלטתו: "כל אלו פרסומים אשר בוודאי מבזים את וילנאי ומרוז, משפילים אותם בעיני הבריות והופכים אותם מטרה לבוז ולעג, יש בהם כדי להוות הוצאת לשון הרע כלפיהם".
גם מחוץ לעולם האינטרנט יש צורך בסיוע של עורכי דין לשון הרע. בעקבות תיקון לסעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, ניתנה לבתי הדין סמכות לדון גם בתביעות לשון הרע. בתי הדין לעבודה דנו בתביעות אלו והכירו במקרים של פרסום איסור של לשון הרע בין עובד למעביד.
משרדנו מתמחה בדיני אינטרנט ובדיני לשון הרע ואנו מעניקים ייצוג משפטי לתובעים ונתבעים בלשון הרע ו/או בתביעות בנושא פגיעה בפרטיות, בשני התחומים.
