הרשות למידע וטכנולוגיה (בשמה המקוצר: רמו"ט), פרסמה הודעה ביום 10.9.2013, לפיה פורסמו הנחיות מטעם ה- OECD, בכל הנוגע להגנת הפרטיות. חשוב להכיר הנחיות אלו, שכן מצופה מן המדינות החברות, בהן ישראל, כי יבצעו שינויי חקיקה ורגולציה משפטית בנושא הגנת הפרטיות, על מנת להתאים את דיני הגנת הפרטיות בישראל להנחיות אלו.
קל וחומר שמומלץ לעורכי דין המתמחים בהגנת הפרטיות להכיר הנחיות אלו, הואיל וגם בהיעדר שינויי חקיקה, בתי המשפט עלולים להכניסם לדין הישראלי באמצעות "חקיקה שיפוטית" ו/או פרשנות החקיקה בישראל ברוח הנחיות אלו.
להלן נוסח ההודעה של רמו"ט:
בתום דיונים של שנתיים, פרסם הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי ה- OECD ב-9.9.2013, קווים מנחים מעודכנים בנושא הגנת הפרטיות, שנועדו להתאים את העקרונות המקוריים שפורסמו ב- 1980, לשינויים הטכנולוגיים והחברתיים שהתרחשו מאז.
הדיונים מסמלים פשרות בין שני צדי האוקיינוס – תפיסה אירופאית נוקשה יותר להגנה על מידע, ותפיסה אמריקאית פרקטית המביאה בחשבון את החשיבות של שירותים מבוססי מידע אישי לכלכלת המידע ולהיצע של מוצרים חדשים.
הקווים המנחים של ה-OECD משמשים כסטנדרט הגלובלי המוביל שנועד לאזן בין התועלות הרבות שבשימוש בטכנולוגיות מידע, לבין הסיכונים לפרטיות ולזכויות הפרט האחרות הנובעות מאיסוף, עיבוד וניתוח מידע על אנשים. הצורך באיזון מחודש מקבל משנה תוקף בעולם עסקי וטכנולוגי גלובלי, שבו פועלות חברות כמו גוגל ואפל, לצד יצרני אפליקציות לטלפונים ניידים חכמים. מטרה מרכזית של עדכון הקווים המנחים היתה קביעת סטנדרט מקובל שיגשר בין תפיסות שונות וימנע חסמי שימוש בטכנולוגיה.
בסיס הנתונים שהיווה את הטריגר לכתיבת כללי הפרטיות המקוריים (המיינפריים) התפתח היום להיות מחשב אישי המצוי בכל בית, אפליקציות מתקדמות של טלפונים ניידים חכמים, רשתות חברתיות האופפות אותנו מכל עבר ומחשוב ענן. טכנולוגיות מידע ממלאות תפקיד חשוב בפעילות היומיומית שלנו. הרווחה האישית והפעולות שלנו הן כצרכנים והן כאזרחים בחברות דמוקרטיות מושפעות בצורה ניכרת מטכנולוגיות המידע והתפתחותן, וכמו כן מהשימוש בהן על ידי ממשלות ותאגידים. לטכנולוגיות מידע יש השפעה משמעותית בדרך בה אנחנו מתקשרים אחד עם השני. לפיכך, הרלבנטיות של הקווים המנחים הכוללים עקרונות כגון הגבלה על איסוף מידע, עקרון צמידות המטרה ואחריותיות, הינם בעלי תפקיד קריטי להגנה על מידע אישי וחירות אישית, תוך קידום החדשנות.
תהליך השינוי נובע מהמקום המרכזי שטכנולוגיות התקשורת והמידע תופסים כיום בחיים המודרניים, ובשים לב להיקפי המידע העצומים הנאספים ומעובדים אודות יחידים. המידע האישי הינו כוח מניע בכלכלות עולמיות, בחברות ובחיי היומיום. הסביבה בה נכתבו כללי הפרטיות המקוריים עברה שינויים טכנולוגיים ואחרים רבים, מה שהופך את המטרה המקורית של כללי הפרטיות חשובה היום יותר מבעבר.
העדכון לקווים המנחים הוכן בקבוצת עבודה מקצועית בראשותה של נציבת הפרטיות הקנדית ובהשתתפות גורמים רבים מממשלות, רשויות אכיפת דיני פרטיות, אנשי אקדמיה ועוד, שהצליחה לגשר בין התפיסה האמריקאית המדגישה את ההיבטים הכלכליים של שימוש במידע, לבין התפיסה האירופאית המבקשת להגן מאוד על פרטיות במידע. הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים (להלן – רמו"ט) ייצגה את ישראל בוועדה המקצועית, ותרמה לתוכן הקווים המנחים המעודכנים.
רמו"ט ארחה בישראל ב 2010 את הועידה הראשונה שהיוותה את יריית הפתיחה בהליך הרביזיה על מנת לשמור על האקטואליות והרלבנטיות של כללי הפרטיות כיום, בתקופה של שינויים טכנולוגיים רחבי היקף.
במסגרת העדכון הושם דגש משמעותי על הצורך באחריותיות (accountability) של ארגונים האוספים ומעבדים מידע אישי (בין היתר בדרך של תכנית ניהול לעניין פרטיות), על החשיבות של תכנון מונחה פרטיות privacy by design)), באופן הממזער סיכוני פרטיות בשלב העיצוב, ובהיבט הגלובלי, על הגברת שיתופי הפעולה בין רשויות הפרטיות העצמאיות.
רמו"ט תמכה מאוד בשינוים אלה משום שיש בהם שילוב המאפשר מענה גמיש יותר להסדרה הבינלאומית בנושאים אלה. לסטנדרט בינלאומי חשיבות רבה ליצירת ודאות ולשיתופי פעולה בינלאומיים. נורמות ורגולציות הנוגעות לפרטיות במידע עשויות להיות שונות בכל מדינה ומדינה, ולכן עולה החשיבות להאחדה בנושא זה ולשמירה על המכנה המשותף הרחב המוסכם, לצורך רתימת המדינות החברות לקידום הנושא.
אין האמור לעיל מהווה חוות דעת משפטית, ומומלץ להתייעץ עם עורך דין הגנת הפרטיות.
לקביעת פגישה התקשרו: 03-5323650 או בדוא"ל: office@ophirlaw.com.