אנשים מפורסמים (המכונים בשפת הסלנג: סלבס או סלבריטאים) עושים לא מעט כסף מהשם שיצרו בציבור עקב היותם מפורסמים. האם בשל היותם ידוענים, ויתרו למעשה מראש על פרטיותם?
האם ראוי שהחוק יגן על שמם הטוב של מפורסמים ועל פרטיותם, כפי שהוא מגן על שמם של אנשים פרטיים? או אולי במקרה זה של ידוענים יש להעדיף את עקרון חופש הביטוי ולאפשר פגיעה בשמם הטוב ואף להתיר חדירה לפרטיותם?
האם כתבות הרכילות הינן "עניין לציבור" הראוי להגנת מפני תביעות לשון הרע ופגיעה בפרטיות?
האם לסלבריטאים יש את הזכות כי לא יוטרדו ע"י צלמי פאפרצי ו/או עיתונאי רכילות?
כידוע, הזכות לשם טוב והזכות לפרטיות הינן זכויות חוקתיות הנגזרת ממספר חוקים ובראשם חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו המגן על כבודו של אדם באשר הוא אדם – מפורסם או פרטי – וכן חוק איסור לשון הרע התשכ"ה-1965 העוסק בהגנת כבודו ושמו הטוב של האדם ומטיל איסור על פרסום דבר העלול להשפיל או לבזות האדם. במקביל, גם חוק הגנת הפרטיות מעניק הגנה לכל אדם באשר הוא, מפני פגיעה בפרטיותו.
הגדרת אופן הפרסום בחוק איסור לשון הרע ובחוק הגנת הפרטיות היא הגדרה רחבה והיא מתקיימת למעשה בין בכתב ובין בעל פה בכל מדיה אפשרית לרבות ברשת האינטרנט ובתקשורת ההמונים.
מנגד עומד עקרון חופש הביטוי, אשר מקבל מעמד בכורה במשטר דמוקרטי כמו גם בפסיקת בתי המשפט בישראל לאורך שנות קיומה. זכות הציבור לדעת ולקבל מידע, הוכנסה לתוך חוק איסור לשון הרע וחוק הגנת הפרטיות, כהגנה לנתבע בתביעת לשון הרע או בתביעה לפי חוק הגנת הפרטיות, באמצעות ההגנה לפרסום שהיה בו עניין לציבור.
ככלל, בהתאם לעקרון העניין לציבור בפרסום, זכותו של כל אדם להביע דעתו ולחשוף מידע וצילומים אודות אחר מבלי שיוטלו על התבטאותו מגבלות או סנקציות, אם עומד בהגנת "אמת דיברתי", הכוללת שני תנאים מצטברים: האחד שהפרסום היה "אמת" והשני, כי היה בפרסום "ענין לציבור" (ראו ההגנות הקבועות בסעיף 14 לחוק איסור לשון הרע ובסעיף 18 לחוק הגנת הפרטיות). בשאלה מהו אמת, ועד כמה הפרסום צריך להיות אמת, לא נרחיב כאן, אלא נתמקד בשאלת העניין לציבור.
סביר, כי עיתונאי רכילות, צלם פאפראצי, ומפרסם אחר, אם יתבעו ע"י ידוען, יטענו כי הצילום או המידע שפרסמו היה אמת וכי היה בו עניין לציבור. עם זאת, טענת הגנה שכזו, אינה מובנת מאליה, והיא נטל משמעותי לאותו נתבע ועורכי הדין מטעמו. נסביר:
ראשית, הנטל הוא על הנתבע להוכיח ההגנה, להבדיל מהכלל שהתובע צריך להוכיח את תביעתו ("המוציא על חברו עליו הראיה"). שנית, על הנתבע להוכיח הן אמיתות המידע, והן היות המידע "עניין לציבור".
המונח עניין לציבור, אינו עניין רכילותי. כלומר, עצם העובדה שהציבור התעניין ברכילות, אינה מעידה כי היה עניין לציבור, כהגדרת החוק. החוק אינו נועד להגן על רייטינג, אלא נועד להגן על מידע שעקרונות חופש הביטוי מחייבים התרת פרסומו.
בתי המשפט התחבטו לא פעם בשאלות אלו, ונראה שפעם אחר פעם, ניסו להימנע ממתן הגדרה מלאה לשאלה האם רכילות מוגנת במסגרת "עניין לציבור". ראו למשל תביעתו של גיל ריבה נגד צלם הפאפרצי בוצ'צו וואלה סלבס, שם בית המשפט השתדל להמנע מהכרעה בשאלה האם העניין לציבור כולל גם צילומי פאפארצי. ראו ניתוח פסה"ד בסקירה דומה שערכנו: הזכות לפרטיות של ידוענים וסלבס.
שאלת "ענין הציבור" בפרסומים פוגעניים על ידוענים היא שאלה מקשה ומאתגרת, שכן ידוענים נבנים ואף מתפרנסים מעצם הענין שהם עצמם יצרו אצל הציבור בחייהם ובמעשיהם.
ואולם, איפה עלינו לשרטט את הגבול בין פרסום אמת שיש בו ענין לציבור ובין פרסום אמת שאינו מעניינו של הציבור, ופגע באדם הידוען?
נניח לרגע, כתרגיל מחשבתי, שיש ענין ציבורי במידע רכילותי שהוא "אמת" בדבר פרטים מחייו של הידוען או הידוענית, מידע על חייו הזוגיים, נטייתו המינית, הרגליו המיניים, מקומות הבילוי שבהם נמצא ומתועד הידוען וידיעות על תחביביו. האם בגדרייה של התיבה "עניינו של הציבור" נכלל גם פרסום פרטים נוספים או אחרים על בני משפחתו/בני זוג?!
נזכיר, כי אותם בני משפחה, לא בחרו להיות ידוענים, ואי אפשר לשייך להם ויתור מכללא על פרטיותם רק בגלל שנולדו לידוען, או התחתנו עמו. לא בהכרח שהידוען "ויתר מכללא על פרטיותו" רק בגלל שהתפרסם.
האם לא ראוי, כי במסגרת בחינת "הענין הציבור" בפרסום מידע על חייהם הפרטים של הידוענים תיבחנה גם השלכות הפרסום על בני משפחתו, הוריו, ילדיו?!
דוגמה נוספת, האם במקרה שידוען שצילם עצמו במצב אינטימי והתמונה דלפה לרשת קיים בהגדרה ומלכתחילה ענין ציבורי בפרסום? האם בכל מחיר יש לפרסם את התמונה – ומהו אותו מחיר?
תשובה ברורה איננו יכולים לענות, כי המשפט אינו מתמטיקה חד משמעית. אולם נסביר לסיכום, כי בתי המשפט בארה"ב הפגינו גישה מתירנית יותר כלפי עיתונאי רכילות וצלמי פאפרצי, גם גישתם כלפי תמונות אינטימיות של ידוענים וידועניות, אשר דלפו באינטרנט, הייתה ליברלית, ואולי אף ליברלית מידי. מנגד, בתי המשפט בישראל, בצורה לא עקבית (תלוי לא פעם בזהות השופט) התוו קו לפיו, שאלת עניין הציבור וההגנה אשר היא פורסת לזכות הנתבע, תיקבע לפי עוצמת פגיעת הפרסום (מבחן המידתיות). במילים אחרות, ככל שהפרסום יותר פוגע בפרטיות או בשמו הטוב של הידוען, כך נרים את המשוכה גבוה יותר בפני הנתבע המבקש לטעון כי מדובר בעניין לציבור, ונקשה עליו בשאלה האם אכן זכותו של הציבור לדעת מצדיקה וכוללת את פרסום המידע הפוגעני.
אומנם המבחן שחל לטעמנו בישראל, מייצר חוסר ודאות, עדיין לגישתנו, יש בו כדי ללכת בין הטיפות ולאזן טוב יותר בין המתח הקיים בין שני הערכים המנוגדים: חופש הביטוי, והזכות לשם טוב והזכות לפרטיות.
משרדנו מתמחה בלשון הרע והגנת הפרטיות, ומייצג ידוענים ואנשי תקשורת, כתובעים ונתבעים. ליצירת קשר עם עורך דין המתמחה בתביעות סלבריטאים התקשרו: 03-5323650 או בדוא"ל: office@ophirlaw.com.
סקירה זו הוכנה בסיועה של עו"ד גלית נסים. אין באמור בסקירה זו כדי להוות חוות דעת משפטית.