Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility
duns100_2023

צר לומר, שגם לקראת תום שנת 2011, אנו עדיין תלויים וכפופים לכללי פקודת סימני המסחר, התשלב – 1972, חקיקה ארכאית, לאקונית, ובעייתית.

הימים הינם ימי האינטרנט התוססים, בהם אפילו דברי חקיקה מודרניים וצעירים מצויים במרוץ תמידי להשיג את התקדמות הטכנולוגיה האינטרנטית, אשר ממציאה עצמה מחדש כל שנה (אם לא כל מחצית השנה).

והנה, דווקא בסוגיות מסחר חשובות כגון רישום סימני מסחר, תקועה מדינת ישראל באמצע שנות השבעים של המאה ה- 20 עם "פקודה" – חוק הכולל בעיקרו כללי משפט בריטיים שנקלטו בדין הישראלי לפני עשורים רבים.

אכן, במהלך השנים נעשו מספר תיקונים שתכליתם לעדכן את פקודת סימני מסחר, אלא שגם בחלוף תיקוני החקיקה השונים עודנה חסרה, לאקונית ובלתי ברורה.

כך למשל, פקודת סימני מסחר, שותקת בכל הנוגע להגנות מפני תביעת הפרת סימני מסחר, וכך בתי המשפט נאלצו במהלך השנים ליצור הגנות לנתבעים, לפי מיטב הבנתם וחשיבתם של השופטים היושבים בדין. חלק מן ההגנות נבונות ויעילות וחלקן פחות.

גם סוגיית הרישום של סימני מסחר הפכה לנעלם עבור עורכי דין המתמחים ברישום סימני מסחר. ישנם סימני מסחר הנרשמים, כאשר אין כל הצדקה לרישומם, וישנן בקשות לרישום סימן מסחרי הנידחות, שלא לצורך.

תסקיר חוק סימני מסחר החדש

נוכח האמור, משרד המשפטים פרסם קול קורא לתזכיר חוק סימני מסחר החדש, כשמטרת הקול הקורא הינה לשמוע את הצעות ועמדת הציבור.

להלן עיקרי הנושאים העולים בקול הקורא שפרסם משרד המשפטים בנוגע לתזכיר חוק סימני מסחר, ומתבקש הציבור: עורכי הדין, ואלו העוסקים בתחום להתייחס:

  • תנאי כשירות לרישום כסימן מסחר וסימנים שאינם כשירים לרישום
  • הגנה על שמות שהשימוש בהם אינו מסחרי אלא חינוכי, דתי, חברתי וכדו'
  • תהליכי הבחינה וניהול הפנקס
  • אכיפה אזרחית ופלילית של דיני סימני המסחר, סעדים ושאלת ההפרה התורמת
  • הליכים חד צדדיים בפני הרשם, ביטול ומחיקה של סימני מסחר
  • סדרי דין בהליכים בפני הרשם
  • המדיניות בעניין הודעות הסתלקות
  • הגדרת "שימוש" ו"שימוש הוגן" בסימני מסחר והזכויות הנובעות מרישום הסימן
  • דוקטרינות "דילול המוניטין" ו-tarnishment
  • דיני סימני מסחר, שמות מתחם, מלות חיפוש ופרסום באינטרנט
  • סימני מסחר, ייבוא מקביל, מיצוי זכויות ושוק משני
  • תנאים להעברות, שעבודים והרשאות בסימני מסחר ושאלת הצורך ברישום
  • הליך הטיפול בבקשות מתחרות והיחס בינו לבין דין קדימה
  • היחס שבין דיני סימני המסחר למדגמים וזכויות יוצרים ולסימנים בעלי אופי פונקציונלי, trade dress
  • סימנים מיוחדים (ריחות, צלילים וכו')
  • סימנים מאשרים וקיבוציים
  • היחס שבין דיני סימני המסחר לכינויי מקור וציונים גיאוגרפיים ולפקודת סימני הסחורות
  • היחס שבין דיני סימני המסחר ושמות חברות ובתי עסק
  • היחס שבין דיני סימני המסחר לדיני עוולות מסחריות, תחרות בלתי הוגנת ועשיית עושר ולא במשפט
  • סימנים בינלאומיים וסימני מסחר רשומים בחו"ל
  • אימוץ אמנת וינה לסיווג דמויות.

עד אשר יחקק חוק סימני מסחר חדש, שומה עלינו להיעזר בפסיקות בתי המשפט, אשר התוו לעיתים כללים ברורים וראויים ליישום דיני סימני המסחר בישראל, ואף ללמוד ולהיעזר בכללי המשפט האמריקאיים.

כך למשל, בנושא סימני מסחר באינטרנט נתקבלו במהלך השנים מספר פסקי דין בארה"ב, אשר זכו אף ליישום חלקי בפסיקות בתי המשפט בישראל, והמפורסם שביניהם הינו פס"ד מתאים לי נגד קרייזי ליין.

בינתיים נדרשים עורכי דין בתביעות סימני מסחר לבצע היקש ולאחד כללים היישימים לסימני מסחר גם מחוק זכות יוצרים, תשס"ח – 2007, ומחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט – 1999, כדי להשלים על חסר הרב בפקודת סימני מסחר הישנה.

יש לקוות שחיי המסחר בישראל לא יידרשו להמתין שנים רבות עד אשר יחוקק חוק סימני מסחר חדש ומקיף.

אין האמור מהווה ייעוץ משפטי או חוות דעת מקצועית. לקביעת פגישת ייעוץ עם עורך דין המתמחה בסימני מסחר, התקשרו: 03-5323650 או בדוא"ל: office@ophirlaw.com.