הזכות לפרטיות של ידוענים, אושיות, סלבס, וסלבריטאים – עו"ד גיא אופיר

כנראה, שאם אתהלך לי ברחוב עם כפכפים, לא אעורר עניין מיוחד אצל הבריות, ובוודאי שלא אצל גורמי תקשורת כאלה או אחרים. אולם, כאשר דמות מוכרת עושה כן, אם מדובר בסלב (עיוות סלנג למילה הלועזית Celebrity) או בדמות ציבורית מוכרת אחרת, לא פעם הדבר מעניין צלמי פפארצי, וגופי תקשורת המסקרים את "הביצה" המקומית.

ישנם ידוענים, אשר מעוניינים בחשיפה זו, בזמן הנכון ובמקום הנכון, הואיל ומחייתם הינה פרסומם, ועל כן קיים אינטרס עבורם בשמירת הבאז סביבם. עם זאת, גם אלו המעוניינים בפרסום, לא תמיד חפצים בפרסום במדורי הרכילות או התקשורת, בכל זמן ורגע נתון.

כך גם, לא כל בני משפחתם של אותם ידוענים וה"סלבס" מעוניינים להצטרף לחשיפה.

לא פעם עולה וצצה השאלה מה זכותו של ידוען לפרטיות, ומה זכותה של משפחתו של הידוען לפרטיות. אנסה להתייחס לשאלות אלו בסקירה להלן.

הזכות לפרטיות בישראל

הזכות לפרטיות בישראל מעוגנת בשני חוקים מרכזיים: חוק איסור לשון הרע, וחוק הגנת הפרטיות.

בתמצית העניין נציין כי החוק אוסר על פגיעה בפרטיותו של אדם, ומגדיר פגיעה בפרטיות:

"(1) בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת;

(2)   האזנה האסורה על פי חוק;

(3)   צילום אדם כשהוא ברשות היחיד;

(4)   פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו;

(4א) פרסום תצלומו של נפגע ברבים שצולם בזמן הפגיעה או סמוך לאחריה באופן שניתן לזהותו ובנסיבות שבהן עלול הפרסום להביאו במבוכה, למעט פרסום תצלום בלא השהיות בין רגע הצילום לרגע השידור בפועל שאינו חורג מהסביר באותן נסיבות; לעניין זה, "נפגע" – מי שסבל מפגיעה גופנית או נפשית עקב אירוע פתאומי ושפגיעתו ניכרת לעין;

(5)   העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב, והכל אם אין הכתב בעל ערך היסטורי ולא עברו חמש עשרה שנים ממועד כתיבתו; לענין זה, "כתב" – לרבות מסר אלקטרוני כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001;

(6)   שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח;

(7)   הפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי עניניו הפרטיים של אדם;

(8)   הפרה של חובת סודיות לגבי עניניו הפרטיים של אדם, שנקבעה בהסכם מפורש או משתמע;

(9)   שימוש בידיעה על עניניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה;

(10)  פרסומו או מסירתו של דבר שהושג בדרך פגיעה בפרטיות לפי פסקאות (1) עד
(7) או (9);

(11)  פרסומו של ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד."

מן האמור עולה, שלכאורה צילום ו/או תיעוד ו/או פרסום אודות ידוען או משפחתו, ללא הסכמתו לפרסום מהווה פגיעה בפרטיות.

ואולם, סעיף 18 לחוק הגנת הפרטיות קובע שורה של הגנות ומיבא הגנות מחוק איסור לשון הרע, אשר ניתן לפרשם כגורעות מזכותם של ידוענים לפרטיות. ואולם, הגנות אלו אינן מבטלות לחלוטין את זכותם של ידוענים, כל שכן, בני משפחותיהם לפרטיות.

האם ידוען ויתר על זכותו לפרטיות? 

במקרה ריבה לעיל בית המשפט דחה את התביעה, בנימוק שהצילום נעשה ברשות הרבים. אולם, המעניין הוא שבית המשפט נמנע ממתן פרשנות מרחיבה לזכות הציבור לדעת בעניין ידוענים. בית המשפט בחר שלא ליישם את ההגנות השונות כדי להביא לדחיית התביעה, ויש לכך משמעות. 

בעניין הדוגמנית אליזבת פארן (שיוצגה ע"י משרדנו), בית המשפט קיבל את התביעה, וקבע כי הדוגמנית, אף לאחר שהסכימה לצילומיה בעבור שכר, לא הסכימה לפגיעה בכבודה ובפרטיותה כפי שעורך הסרטון ביצע. בהתאם בית המשפט חייב את חברת ההפקות בפיצויים בשיעור של כ- 60,000 ש"ח. מכאן, שבית המשפט סבר שיש לדרוש מן המפרסם הטוען כי מושא הצילום הסכים לחשיפתו, להציג הסכמה מפורשת וברורה ולא הסתפק בהסכמה מכללא. גם הסכמה חלקית ששולם עבורה שכר, אינה הסכמה מלאה ומפורשת.

במילים אחרות, לא ניתן לומר שידוען העושה פרנסתו מפרסומו האישי, מוותר על פרטיותו עד כדי שלילת זכותו לפרטיות. תיעוד ידוען ברשות הפרט, סביר שיהווה הפרה של החוק. ראוי לזכור כי בתי המשפט פרשו את רשות הפרט, בצורה מרחיבה, לא רק ביתו הפרטי של התובע יהווה רשות הפרט. מאידך, יש משמעות לשאלת העניין לציבור (שהינה הגנה רלוונטית לנתבע), ועל החופש שבית המשפט יתנו לתקשורת בסיקור ידוענים.

נראה לי שאי אפשר ליחס לבני משפחותיהם של ידוענים ויתור כלשהו על זכותם לפרטיות, כל שכן אם לא השתתפו עצמם מרצונם בפרסום בן משפחתם.

אין האמור לעיל מהווה ייעוץ משפטי, ומומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בהגנת הפרטיות.

לקביעת פגישת ייעוץ אנא התקשרו: 03-5323650 או בדוא"ל: office@ophirlaw.com.