בעולם כמו גם בישראל, קיימת מגמה של אתרי אינטרנט וגולשים הסורקים באמצעות רובוטים ועכבישים אתרי אינטרנט אחרים, ומורידים מהם מידע. מעבר לשאלה האם המידע המורד מן האתרים הינו מוגן בזכויות יוצרים או לאו, ועל כן אין לפרסמו באתרים אחרים (יש מקרים שהינו מוגן וישנם שלא), עולה שאלה אחרת והיא סוגיית העומס המוטל על האתר הנסרק.
במה דברים אמורים: כאשר רובוט או עכביש סורק אתר אינטרנט, למעשה מדובר במחשב המבצע ריבוי פניות אל השרת בו מאוחסן האתר. ריבוי פניות זה יוצר עומס, ובהיקף מסוים אף יכול להביא להאטת עבודת האתר הנסרק ו/או קריסתו (אם האתר הנסרק אינו מצוייד במערכות הגנה בסיסיות וסטנדרטיות).
לכן, אתרי אינטרנט רבים אוסרים בתנאי השימוש סריקה רובוטית של האתרים. איסור יוצר סוגייה משפטית, והיא מהו תוקף אותו איסור הקבוע בתקנון/תנאי שימוש.
פס"ד American Airlines, Inc. v. Farechase, Inc מתייחס לסוגיה זו בארה"ב:
הנתבעת עשתה שימוש לא מאושר באתר של חברת אמריקן איירליינס, בכך שביצעה סריקה באתר אשר נועדה לשם השגת מידע על החברה, לוחות הזמנים שלה, הנחות ודברים נוספים. בעשותה כן, עברה הנתבעת על תקנון האתר, אשר כל הגולשים באתר נדרשים לאשר כי השימוש באתר מהווה אישור לתנאים המצויינים בתקנון.
הנתבעת הגישה בקשה לדחייה על הסף, ובית המשפט פסק:
התנאים בתקנון, מונעים את השימוש המסחרי בנתונים אשר הושגו מאתר החברה, בלא הסכמת התובעת. בנוסף, בית המשפט מצא שהעובדה כי הנתבעת הפיצה תוכנה אשר איפשרה לאחרים להשיג מידע לא מאושר דרך אתר התובעת, מהווה בפני עצמה השגת גבול, ועל כן סיכויי התביעה גבוהים ואין לדחותה על הסף.
ראוי לציין כי ההחלטה אינה פסק דין סופי, אלא מכריעה בבקשה לדחיה על הסף, אך יש בה רמז לבאות.
כך גם, נראה שבית המשפט לא דן ביסודיות בשאלה האם תקנון אתר הינו הסכם אחיד, אשר אין לייתן תוקף לתניות מקפחות בו, כגון תניות האוסרות בשימוש במידע, שאינו מוגן בזכויות יוצרים, ואשר יש אינטרס ציבורי בפרסומו על-ידי אתרים אחרים. שהרי, אם המידע אינו בבעלות האתר בו הוא מפורסם, מדוע ראוי לייתן לו כוח להכפיף הגולשים להסכם אחיד, שאינו פתוח למו"מ, ואשר פוגע בחופש המידע, שהינו מאבני היסוד של האינטרנט, וכאשר גם דיני זכויות היוצרים, מכירים בערך זה ומתירים העתקת מידע מוגן בנסיבות של שימוש הוגן.
אין האמור לעיל מהווה חוות דעת משפטית.